בנגב - גוריון בן אוניברסיטת

והחברה הרוח למדעי הפקולטה

לכלכלה המחלקה

בהקשר למדיניות סובסידיה בשוק העבודה המתנות חילופי תתיאוריי על מבט

ישירה או עקיפה? :איזו סובסידיה יעילה יותר מבחינה כלכלית

( A.M" )והחברה הרוח למדעי מוסמך" התואר לקבלת מהדרישות חלק מהווה זה חיבור

פנחס חיים: מאת

זולטן רועי ר"ד: בהנחיית

2015 אוקטובר ו"תשע'ה חשוון

בנגב - גוריון בן אוניברסיטת

והחברה הרוח למדעי הפקולטה

לכלכלה המחלקה

בהקשר למדיניות סובסידיה בשוק העבודהחילופי המתנות תייתיאורמבט על

ישירה או עקיפה? :איזו סובסידיה יעילה יותר מבחינה כלכלית

(A.M) "והחברה הרוח למדעי מוסמך" התואר לקבלת מהדרישות חלק מהווה זה חיבור

חיים פנחס: מאת

ד"ר רועי זולטן: בהנחיית

:___________תאריך ______________: ___________הסטודנט חתימת

:___________תאריך __________________________ : המנחה חתימת

:___________תאריך ____: ___________המחלקתית הועדה ר"יו חתימת

2015 אוקטובר

תקציר

על מדיניות סובסידיה בשוק חילופי המתנותקט נושא המחקר הנוכחי הינו השלכות אפ

האם כתוצאה מהאפקט, מדיניות סובסידיה עקיפה מביאה לרווחה כלכלית -העבודה ובפרט

גבוהה יותר מאשר מדיניות סובסידיה ישירה.

"האם עובדים משקיעים מאמץ גבוה יותר כאשר הם מרגישים שקיבלו שכר השאלה

ים. מטרת המחקר היא לבחון האם כאשר המעסיקים כבר נענתה במחקרים קודמ הוגן?"

מקבלים סובסידיה עקיפה, וכתוצאה מכך משלמים שכר גבוה יותר לעובדים, העובדים

ומשקיעים מאמץ גבוה יותר בתמורה. ולעומת זאת, כאשר ,מרגישים כי השכר שקיבלו הוגן

על ידי הםל כי השכר ששולם יםמרגיש ים, העובדיםמוענקת הסובסידיה ישירות לעובד

ישירות. למעשה הםבחשבון את הסובסידיה ששולמה ל יםאינו הוגן ולא לוקח יםהמעסיק

העובדים בבואם לבחון האם השכר הוא הוגן. מסתכליםמהו מרכיב השכר עליו השאלה היא

מביא לכך שהעובדים לא ,שולם בחלקו על ידי הממשלה השכר ההוגןהאם העובדה כי

וכתוצאה מכך לעלות השכר למעסיק בלבד מכיוון שהם מתייחסים מתגמלים את המעסיקים,

לא יתקבל הבדל ברמת המאמץ שיושקע בין סובסידיה ישירה לעקיפה. או לחילופין האם

על סך השכר ששולם להם על ידי המעסיקים ולכן במידה ותוענק מסתכליםהעובדים

גבוה יותר.סובסידיה עקיפה, ירגישו כי השכר הוגן יותר וישקיעו מאמץ

מהפקולטות השונות של אוניברסיטת בן גוריון השתתפו שישים וארבעה סטודנטים

הנבדקים בניסוי אשר בחן כיצד משפיעה מדיניות הסובסידיה על רמת השכר והתפוקה.

חולקו למעסיקים שבחרו את רמת השכר ועובדים שבחרו את רמת המאמץ, כאשר במהלך

מסובסידיה עקיפה לסובסידיה ישירה או להפך.תנאי הסובסידיה פוהניסוי התחל

השכר נטו לעובד היה מניתוח התוצאות עולה כי על אף העובדה שבתנאי סובסידיה

נמוך יותר, העובדים בתנאי זה בחרו לייצר כמות יחידות גדולה יותר. למעשה בהתאם

סבסוד יותר בעלות העקיפה הביאה לרמת תוצר גבוה הלהנחות המחקר, מדיניות סובסידי

נמוכה יותר.

עניינים תוכן

1 ............................................................................................. . מבוא1

1 ................................................................................................ רקע 1.1

2 ........................................................ הצדקה נורמטיבית לסבסוד שכר 1.2

2 ..................................................................................... שקילות מס 1.3

4 ................................................................................... חילופי מתנות 1.4

5 ................................................................................ המחקר הנוכחי 1.5

6 ............................................................................... המחקרת והשער 1.6

7 ............................................................................................ . שיטה2

7 ........................................................................................... נבדקים 2.1

7 ...................................................................................... כלי המחקר 2.2

7 ................................................................................... הניסוי מהלך 2.3

9 .......................................................................................... . תוצאות3

9 ..................... סידיה על השכר המשולם לעובדבדיקת השפעת סוג הסוב 3.1

11 .......................................... יקת השפעת סוג הסובסידיה על הייצורבד 3.2

13 .......................... בדיקת השפעת סוג הסובסידיה על הרווחה החברתית 3.3

15 .................................ת השפעת סוג הסובסידיה על ציפיות השכרבדיק 3.4

17 ............................................................................................. דיון. 4

17 .................................................................... סקירת הממצאים ודיון 4.1

21 ..................................................................... י המשךרביקורת ומחק 4.2

21 ............................................................................................ סיכום 4.3

22 ....................................................................................... ם. נספחי5

22 ................................................................................ הוראות לנבדק 5.1

24 ........................................................................................... מסכים 5.2

25 ................................................................................... שאלות הבנה 5.3

26 ................................................................................. ביבליוגרפיה. 6

1

מבוא .1

רקע .1.1

תוכניות סובסידיה בשוק העבודה מהוות מרכיב עיקרי במדיניות הרווחה של מרבית

טיפול בבעיית העוני ואי השוויון.מטרתם העיקרית של תוכניות אלו הינה -OECD.מדינות ה

תוכנית זו הוצגה לראשונה .בארה"ב (EITC)מס הכנסה מ לזיכויפדראלית התוכנית ה, לדוגמה

( NITלאפקטיביות של תוכנית מס ההכנסה השלילי )בנוגע רביםוהעלתה חששות ,1975בשנת

NIT-בעוד הכאמצעי לצמצום עוני, עקב ההשפעה המובנית של התוכנית על שוק העבודה.

פונה לאוכלוסיית -EITC, ההאוכלוסייהלכלל רמת חיים מינימאלית ומספקת אותה המגדיר

תוכנית זו זכתה לאהדה רבה את חבות המס שלהם. מתהעובדים העניים בלבד בכך שמצמצ

בציבור מכיוון שהיא מתרכזת בסיוע לעניים ה"ראויים" שיוצאים לעבודה ועושים מאמץ

או ארים בביתלהרוויח את לחמם, בשונה מאלו המנצלים את מדיניות הרווחה הנדיבה ונש

Eissa and Hoynes גרוע מכך, עובדים ב"שחור" )ללא דיווח( ובנוסף דורשים סיוע מהמדינה.

ההשפעה של תוכנית אשר בחנה את הנרחבת סיפקו סקירה של הספרות המחקרית , (2011)

על היצע העבודה וצמצום אי השוויון. EITC-ה

הבאות להענקה של סובסידיה מהדרכים לבחון איזו ינהמטרת המחקר שיוצג להלן ה

, האם מביאה ליעילות כלכלית גבוהה יותר )תוצר גבוה יותר בעלות סבסוד נמוכה יותר(

ותוכניות דומות של EITC-את הסובסידיה ישירות לעובד )בדומה למעניקה הממשלה כאשר

את הסובסידיה דרך ר היא מעבירה אשכמס הכנסה שלילי ופטורים ממס הכנסה(, או אולי

מעסיקים )כגון התוכנית של משרד התמ"ת המעניקה הטבות למעסיקים שמעסיקים ה

בהקשר (Gift exchange) חילופי המתנותתיאוריית בעבודה נבחן אתאוכלוסיות נחלשות(.

של סובסידיה בשוק העבודה.

תחילה בהמשך המבוא יוצגו בקצרה ממצאים העולים ממחקרים בנושא שוק העבודה,

ורמטיבית לסבסוד שכר, לאחר מכן נדבר על התאוריות הכלכליות סביב בהצדקה נ נדון

., אותה למעשה בוחנת העבודהחילופי המתנות תיאורייתלסיום נציג את לויות מס וישק

2

לסבסוד שכר נורמטיביתהצדקה .1.2

, Mirrlees (1971) של המקורי ממאמרו החל, האופטימאלי המיסוי בנושא ספרותה

עבודה הבחירה בין כלומר, העבודה שוקב האינטנסיבי השולי בהיבט התמקדה מסורתי באופן

בדרך אופטימאלייםה מסמודלי ה, במפתיע שלא (.עבודה שעות) פנאי המותנה בהשתתפותל

מטרהמכיוון שה שליליים-לא להיות צריכים ייםאופטימאל שולי מס שיעורי כי צופים כלל

לחקות גבוה השתכרות כושר עם אנשים ולהניא, משופר מיקוד להבטיח היא שלהם העיקרית

.רווחה לקצבאות זכאות לתבוע מנת על יותר, נמוכהה שתכרותהה יכולת הם בעליעמיתיאת

השולי הנרחב ההיבט של חשיבותו על המצביעות הרבות האמפיריות העדויות לאור

חב ההיבט השולי הנר את המשלבת תיאורטית מסגרת הציג Saez (2002)(, השתתפות בחירת)

תחת כי הראה Saez, כיולים של בסדרה .EITC-ל נורמטיבית הצדקה ומספק לאינטנסיבי

לכלול צריכה אופטימאלית מס מערכת ,הדעת על מתקבלות תואמפירי תופרמטרי הנחות

משמעותית בשווקי עבודה בהם השכר הוא נמוך ( שכר סובסידיות) שליליים שולי מס שיעורי

.מהממוצע

של אופטימאלי תכנון על מהספרות מגיעה EITC-ב לשימוש וספתנ נורמטיבית הצדקה

, המסורתית אופטימאלימיסוי הה לספרות בניגוד(. הכנסה הבטחת) עוני צמצוםתוכניות ל

מגדיר בספרות זה ענף(, בחברה המצרפית התועלת את למקסם) רווחה למטרותפועלת אשר

Besley and. האפשרית נימאליתבעלות המי ,לכולם מינימאלית הכנסה תרמ הבטחת כמטרה

Coate (1995), חלק להיות ותצריכ שכר סובסידיות, שנקבעה במטרה בהתחשב כי הראו

.העברות מבוססות הכנסההאופטימאלית ל מערכתהמ

שקילות מס .1.3

הינה בעיקרון סובסידיית שכר המשולמת לעובד דרך רשות המיסוי EITC-תוכנית ה

שכר לעובדים יכולה להתבצע באמצעות סבסוד עקיף הפדראלית. לחלופין, סובסידיית

המשולם למעסיקים. באופן זה, הממשלה מצמצמת את עלות השכר אותה משלמים

תעבור זו עקיפה סובסידיה שבה המידה המעסיקים ומעודדת אותם לשלם שכר גבוה יותר.

ביקושה גמישויות על ובפרט, השוק במבנה תלויה( הסבסוד של הכלכלית התחולה) לעובדים

התחולה של הרלוונטיות חוסר את קובעת הסטנדרטית ספרותה .עבודהבשוק ה והיצע

ולהחהת על השלכות נושא אינו לסבסוד דין פי על שזכאי הגורם של זהותו: סטטוטוריתה

3

דיון מטרת העבודה היא לקייםכאמור, .מהסבסוד על מי באמת ירוויח, כלומר, הכלכלית

.זו מסקנה לאתגרעל מנת דהמעב ניסוילבצע ו תיאורטי

והתחולה תכלכליה התחולה בין השקילות באמצעות ניסויים את בדקו מאמריםמספר

Borck et al, 2002 ,Kerschbamer and Kirchsteiger, 2000 ,Riedl and) הסטטוטורית

Tyran, 2005 Ruffle, 2005 .)התחולהשאי התלות של כך על מצביעות הניסוי תוצאות

במידת תלויה( התיאוריה זהושח כפי) הסטטוטורית התחולה את שנושא השוק לצד הכלכלית

באופן ש הראו Sausgruber and Tyran (2005) .(Ruffle 2005) שוקשל ה תתיוהתחרו

והציגו את , מוכריםמוטל על ה מסכאשר ה המס נטלמעריכים בחסר את , קוניםשיטתי

Liebman and מחדש חלוקהבנוגע ל יהםהעדפותעל זו מוטעית תפיסה של ההשלכות

Zeckhauser (2004) ו-Feldman and Katušcák (2009) של המוטעית בתפיסה התמקדו

וקבלת מס תרחישי של בסדרה. ממוצעיםו שוליים מס שיעורי בין הבדלבהקשר ל הפרטים

ותימדיניו כלפי עמדותבחנו McCaffery and Baron (2006) ,מחדש חלוקה החלטות

מערכות מיסים נסתרות לעומת גלויות מעדיפים נבדקים כי וגילו שונות יותלפיסקא

מכולת שדה ניסוי על בהתבסס. מסה מדיניות של הטווח ארוכות מההשפעות ומתעלמים

הראו כי Chetty et al. (2009),אלכוהול מכירות על אמפיריים המדינה ברמת ונתונים

ביחס הביקוש את יםמקטינ ובכך יותר טבול המס את הופכיםכוללי מס מחירים פרסום

את לשחזר הצליחו Feldman and Ruffle (2012) .בקופהמתווסף המכירה מסלמצב בו

Finkelstein .הבסיסי מנגנוןכ בולטות נגד ראיה וסיפקוהאפקט הזה בניסוי מעבדה מבוקר,

לשלםנדרשים םנהגי בה) תידני הימגב למעבר בתגובהעלו האגרה מחירי כי הדגימה (2009)

(. אוטומטי באופן מחויבים נהגים בה) תאלקטרוני של גביה בולטת פחות למערכת( במזומן

שכר ממס מעברכי הראו , Blumkin et al. (2012) אמיתימאמץ עם מעבדה בניסוי, לבסוף

נורמטיביות השלכות תוצאה בעלת, הנבדקים של העבודהזמן את הגדיל מקביל צריכה למס

הוא המוצע למחקר ביותר דומה. )מס עקיף( צריכה למס ממס שכר )מס ישיר( יניותמד לשינוי

ראה) חילופי מתנותשל בהקשר מס שקילות מצאוש ,Riedl and Tyran (2005) ידי על הניסוי

הנוכחי במחקר שמפותחת התיאורטית המסגרת ואילו, ספציפי מס בחנו אולם הם(. להלן

(.ערך לפי) יחסי מסבמצבים של רק תופרנה מס שקילות כי צופה

4

מתנות חילופי .1.4

Akerlof (1982) , ומעבידים עובדים יחסיבנוגע ל חילופי המתנותתיאוריית את ניתח ,

גומלים לו והעובדים התחרותי המשקל שיווי לרמת מעל שכר" מתנהכ" נותן המעבידבהם

עניינות הניסויית מהרמה המינימאלית הנדרשת בחוזה. ההת גבוה מאמץ בכך שהם מפעילים

עבודה היצע עודף עם שוק ושחקר, Fehr et al. (1993)החל עם חילופי המתנותבתיאוריית

משמעותי באופן גבוה שכר מציעים מעסיקים כי הראו שלהם התוצאות. חילופי מתנותו

מאמץב עובדיםהבחירה של ה כי, וטהורותשל שאיפות כסף בהנחה המשקל שיווי מתחזית

מביא יותר גבוה וששכר אנוכיות העדפותנובעת מ, מהמאמץ המינימאלי הדרוש גבוה יותר

שנצפו גבוהות שכר הצעות האם בדקו Fehr et al. (1998) ,מעקב במחקר. יותר גבוה למאמץ

כי מצאו הם. חילופי המתנות השפעתמ כתוצאה או עובדים למשוך ניסיוןנובעות מ בשוק

היא, אקסוגני מצוותים באופן ועובד מעביד שבו, ותחילופי המתנשל צדדית-דוה ההתנהגות

חוזים שוק, זאת לעומת .Fehr et al. (1993)של חילופי המתנותבשוק תהשנצפ ולז דומה

נמוכות שכר להצעות הביא, מלא מאמץ להפעלת מחויבים שכר הצעת שקבלו עובדים בו, מלא

שנצפה הגבוה השכר את בירלהס היכול לאבין חברתית לבדה תחרות כי המראה, אבטלהלו

.חילופי המתנות בשוק

. העובדים של ההדדית ההתנהגות נערכו לבחינת שדהניסויי ו מעבדה ייניסומספר

Charness (2004) שלו בניסוי .צדדי-דו חילופי מתנות במשחק כוונות של התפקיד את חקר ,

של בחירות על מבוסס או אקראיאו ) אקסוגני מנגנון ידי על או המעסיק ידי על או נקבע שכר

כי אם, טיפולים פני על יותר גבוה לשכר יותר גבוה במאמץ הגיבו עובדים(. קודמים מעסיקים

שכר נמוך שנקבע ל בהשוואה אקסוגני מנגנון ידי על נקבע כאשר בחומרה נענש לא נמוך שכר

.מעסיק החלטתעל ידי

5

ערכו ניסוי Gneezy and List (2006)מחקרים אחרים בוחנים את התפקיד של ציפיות.

שדה בו חלק מהנבדקים קיבלו שכר גבוה יותר מאשר השכר שפורסם בתחילה. העובדים

שקיבלו את השכר הגבוה יותר היו פרודוקטיביים יותר במהלך שעות העבודה הראשונות, אך

שכרה והקטנת הגדלת של ההשפעות את וחקר Kube et al. (2012)לאורך זמן האפקט נעלם.

לפריון הביאו )לעומת השכר שפורסם( בשכר קיצוצים כי וגילו שפורסם לשכר בהשוואה

שדה ניסויב והראו מחקרה את והרחיב Kube et al. (2013) .משמעותי באופן נמוך עבודה

אותה, לדוגמא. כאשר ההעלאה הייתה בשווי כסףיותר גבוה למאמץהובילה שכר עלייתש

.מסוגנן מתנה ככרטיס מוענקת היא אם יותר הגבו למאמץ מביאה כסף של כמות

בשווקים בעלי חילופי המתנותחקרו את תיאוריית ,Riedl and Tyran (2005)בנוסף,

מס לשלםנדרש ומעביד של עובד זוג כל, שלהם בניסויעודף היצע ופונקציית ייצור לינארית.

מהשלבים הוטל על המס הוטל על העובד בחלק מהשלבים ובחלק .יחידות 20 של ספציפי

לא המאמץ רמות, בצורה משמעותית םמימתואהיו שכרהו מאמץשה למרות. המעביד

. המס נוטל מזהות משמעותי באופן הושפעו

המחקר הנוכחי .1.5

עד כה המתנות חילופימהסקירה שהובאה לעיל ניתן לראות כי בתחום של תאוריית

של התאוריה. עם זאת, יאורטיהיבט התמה שאפשר להגדיר כנערכו ניסויים שהתמקדו ב

והוא מידת ההשפעה של האפקט על תוצאות היבט יישומיישנו גם חילופי המתנותלתאוריית

רה לצמצם אי שיווין בקרב עובדים מדיניות רווחה שונות שננקטות על ידי ממשלות במט

.עניים

ינות לתשובה לשאלה זו חשיבות רבה, שכן במידה והאפקט אכן משפיע על תוצאת המד

ההשלכות הן שהממשלה יכולה באמצעות צעד פשוט של שינוי שיטת הסבסוד מסבסוד ישיר

)ישירות לעובד( לסבסוד עקיף )דרך המעביד( להביא לצמיחה בתוצר לעידוד עבודה ואפילו

לצמצום בעלויות הסבסוד.

בהם הנבדקים יחולקו למעסיקים ועובדים, במחקר נבצע סדרה של ניסויי מעבדה

קים יצטרכו להחליט מה השכר שברצונם לשלם והעובדים יצטרכו לבחור מה מספר המעסי

היחידות שברצונם לייצר עבור המעסיק )עלות ייצור היחידות נופלת על העובד(, כאשר

במחצית מהסיבובים אנחנו נעניק סובסידיה לעובד ובמחצית מהסיבובים נעניק סובסידיה

למעסיק.

6

המחקר השערות .1.6

ריות של המחקר הינן:ההשערות העיק

-המעסיקים מציעים שכר גבוה יותר בתנאי סובסידיה עקיפה לעומת סובסידיה ישיר .1.6.1

הוא מכיוון שבתנאי סובסידיה עקיפה עלות השכר למעסיק בכל רמת שכר אותה

ה הינ המקובלתלתאוריה , ההנחה בהתאם בוחר לשלם לעובדים נמוכה יותר

.יותר שהמעסיקים יבחרו לשלם שכר גבוה

-ישירה סובסידיה לעומת עקיפה סובסידיה בתנאיעובדים משקיעים מאמץ גבוה יותר .1.6.2

ההנחה הבסיסית היא שהמאמץ אותו בוחר העובד להשקיע נגזר מהשכר. כאשר

אנחנו מפעילים סובסידיה, השכר מתחלק לשלושה משתנים שונים )כאשר בכל תנאי

ל ישירות מהמעסיק, עלות ישנם שני משתנים(: השכר אותו העובד מקב הסובסידי

השכר למעסיק והשכר נטו לעובד. הציפייה שלנו הינה שהעובד מגיב לשכר אותו הוא

שכר נטו ולכן בתנאי לעלות השכר למעסיק או למקבל ישירות מהמעסיק ולא

אכן מתקיימת( ישקיע מאמץ גבוה יותר. 1שהשערה ןסובסידיה עקיפה העובד )בהינת

סות העובדים והמעסיקים פחות עלות הסובסידיה( גבוה הרווחה הכלכלית )סך הכנ .1.6.3

-ישירה סובסידיה לעומת עקיפה סובסידיה בתנאייותר

נמוכה יותר, מכיוון העקיפה עלות הסובסידי הההנחה היא כי בתנאי סובסידי

( משלמים שכר גבוה יותר אך לא מעבירים את כל 1שהמעסיקים אמנם )על פי הנחה

כן עלות הסובסידיה בתנאי זה נמוכה יותר, אם בנוסף הסובסידיה לעובדים, ול

. , אנחנו יכולים להגיד שסך התוצר בתנאי זה גבוהה יותר2מתקיימת הנחה

ציפיות השכר של העובדים בתנאי סובסידיה עקיפה גבוהות יותר מאשר בתנאי .1.6.4

-סובסידיה ישירה אך בשיעור נמוך יותר מההבדל בשכר בפועל

ובדים מודעים לכך שהמעסיקים מקבלים סבסוד לשכר ההנחה היא שכיוון שהע

אותו הם בוחרים לשלם, הם מצפים שחלק מהסבסוד יתבטא בעליית השכר ולכן

ציפיות השכר בתנאי זה אמורות להיות גבוהות יותר, אך מכיוון שאין מחויבות של

המעסיקים להעביר לעובדים את הסובסידיה, העובדים צופים כי את מרבית הסבסוד

מכיוון זו, להשערהמתרכזות ההשערותשמרו המעסיקים לעצמם. למעשה, כלל י

שלמרות הנחת העובדים כי המעסיקים ישמרו לעצמם את הסובסידיה, המעסיקים

בוחרים כן להעביר חלק משמעותי מהסובסידיה לעובדים, הדבר גורם לעובדים לתגמל

בחזרה את המעסיקים במאמץ גדול יותר.

7

שיטה .2

נבדקים .2.1

הלומדים לתארים שונים הינם סטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון נבדקיםה

ה של למחלקה לכלכובשלבים שונים של התואר. הנבדקים נרשמו לניסוי באמצעות אתר ה

החלטות אוניברסיטה. כל הנבדקים קיבלו תמורה כספית עבור ההשתתפות בניסוי בהתאם לה

כולל )שקלים חדשים 78-וצע לנבדק היה כ. התשלום הממשהתקבלו על ידם במהלך הניסוי

.הפיילוטים(

כלי מחקר .2.2

אוניברסיטת בן גוריון. הניסוי נערך בצורה הניסוי נערך במעבדה לכלכלה ניסויית של

. בסיום הניסוי פלט התוכנה עובד באמצעות תוכנת Z-Treeממוחשבת תוך שימוש בתוכנת

Excel ם באמצעות תוכנת ולאחר מכן בוצע ניתוח סטטיסטי של הנתוניStata.

מהלך הניסוי .2.3

במחקר נערכו ארבע הרצות כאשר בכל הרצה השתתפו שישה עשר נבדקים. בתחילת

הניסוי חולקו הוראות והוקראו בקול )שאלות נענו באופן פרטני( ולאחר מכן נשאלו הנבדקים

מכן שאלות הבנה( לאחר 5.3-הוראות לנבדק ו 5.1מספר שאלות הבנה )ראה גם נספחים

מהלך הניסוי כלל תפקידים: עובדים ומעסיקים. לשניחולקו הנבדקים בצורה אקראית

הזיווג עשרים סיבובים כאשר בכל סיבוב הנבדקים זווגו אקראית לזוגות של מעסיק ועובד.

בתחילת כל סיבוב האקראי נערך מתוך תתי קבוצות של ארבעה מעסיקים וארבעה עובדים.

30ותו הוא מעוניין לשלם לעובד )כאשר קבענו שכר מינימום של המעסיק החליט על שכר א

ולאחר מכן העובד בחר את מספר היחידות אותן הוא מוכן לייצר עבור המעסיק. שקלים(

בנוסף, בשתי הרצות המעסיק קיבל החזר של שליש מהשכר אותו בחר לשלם לעובד

קיבל תוספת של מחצית ( והעובד IDS –בעשרת הסיבובים הראשונים )סובסידיה עקיפה

(. בשני הסבבים DS–מהשכר שקיבל מהמעסיק בעשרת הסיבובים הבאים )סובסידיה ישירה

.מסכים( 5.2ונספח 1האחרים סדר הסובסידיות היה הפוך )ראה גם טבלה מספר

8

מבנה הניסוי: 1 טבלה

Matching groups Subjects Periods 11-20 Periods 1-10 Session

2 16 DS IDS 1

2 16 IDS DS 2

2 16 DS IDS 3

2 16 IDS DS 4

8 64 Total

:הייתההרווח של המעסיק בכל סיבוב תפונקציי

π=120-w+10e

מייצג את מספר היחידות e-מייצג את השכר אותו בחר המעסיק לשלם לעובד ו wכאשר

:ייתהה סיבוב בכל העובד של הרווח פונקצית, מנגד אותן בחר העובד לייצר.

π=w-c(e)

הינה פונקציה מייצגת את עלות c(e)-מייצג את השכר אותו קיבל העובד מהמעסיק ו wכאשר

.2ייצור היחידות ומוצגת בטבלה

הייצור עלותרמת תוצר ו – c(e): 2 טבלה

10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 e

20 16 13 10 8 6 4 2 1 0 C(e)

הייתה:סידיה עקיפה פונקצית הרווח של המעסיק בתנאי סובלמעשה,

π=120-w/s+10e

הרווח של העובד בתנאי סובסידיה ישירה הייתה: תופונקציי

π=s*w-c(e)

.1.5-מייצג את הסובסידיה ושווה ל s כאשר

9

תוצאות .3

השערות המחקר אות הניתוחים שנערכו בהתאם לארבעבפרק הנוכחי יוצגו תוצ

שכר אותו בוחר המעסיק ובסידיה על הסוג הס . ראשית נבחן כיצד משפיע1.6בפרק שהוצגו

ר )מספר היחידות( וכן מהו נבחן האם סוג הסובסידיה משפיע על הייצולשלם לעובד. שנית,

הסבסוד על הרווחה נבחן כיצד משפיע סוג ,בנוסף. כמות לייצר ולעובד איז קובעש השכר

ג הסובסידיה.נתבונן בציפיות העובדים ונבחן כיצד הם מושפעות מסוהכלכלית ולסיום

על משתנה הקבוצה )כאמור, בכל סשן חולקו Clustering בכל הניתוחים בוצע

הנבדקים לשתי קבוצות של ארבעה מעסיקים וארבעה עובדים( על מנת לבטל את המתאם

הבין קבוצתי ולקבל מובהקות סטטיסטית בעלת משמעות.

סוג הסובסידיה על השכר המשולם לעובדבדיקת השפעת .3.1

( המעסיקים בוחרים IDSההשערה הראשונה הינה שבתנאי סובסידיה עקיפה ), כאמור

ראשית חושבו התוחלת (. DSשכר גבוה יותר לעובדים מאשר בתנאי סובסידיה ישירה ) לשלם

השכר אותו , 3כפי שניתן לראות בטבלה . וסטיית התקן של השכר בכל אחד מתנאי הרגרסיה

מהשכר ( גבוה M=63.587, SD=30.209עקיפה ) בחרו המעסיקים לשלם בתנאי סובסידיה

.(M=49.666, SD=22.541 ) שבחרו לשלם בתנאי סובסידיה ישירה

תוחלת השכר וסטיית תקן בכל תנאי סובסידיה: 3 טבלה

n SD M Variable

320 22.541 49.666 Wage DS

320 30.209 63.587 Wage IDS

640 27.527 56.626 Wage

תלבחינ בוצע ניתוח, ששולם לעובד נת לבחון את מובהקות ההבדל בשכרעל מבנוסף,

התלויהוגדר כמשתנה ששולם לעובד הסובסידיה על השכר, כאשר השכר של תנאיההשפעה

4מהתוצאות המוצגות בטבלה הינו קיום התנאי של סובסידיה עקיפה. הבלתי תלויוהמשתנה

אותו בחרו המעסיקים עליה מובהקת בשכר לסובסידיה עקיפה ישנה ניתן לראות כי במעבר

(.F(n=640,df=7)=11.27, p<0.05)לשלם לעובדים

10

מובהקות השפעת תנאי הסובסידיה על השכר: 4 טבלה

P>|t| t SE Coef. Wage

0.012 3.36 4.146 13.921 IDS

0.000 13.84 3.588 49.665 Cons

שכר הושפעה מסדר הסיבובים, על מנת לבחון האם השפעת תנאי הסובסידיה על ה

מספר הסיבוב או ממספר המפגש, נבדקה המובהקות של השפעת משתנים אלו על השכר.

כאשר בוצעה חלוקה בין עשרת שינוי בשכר לאורך זמן,נבדק האם ישנו ראשית

הסיבובים בכל אחד מארבעת המפגשים שהיו תחת תנאי סובסידיה ישירה, לאלו שהיו תחת

, השפעת מספר הסיבוב על השכר 5עקיפה. כפי שניתן לראות בטבלה מספר תנאי סובסידיה

וגם בתנאי (F(n=320,df=7)=1.07, p>0.05אינה מובהקת גם בתנאי סובסידיה ישירה )

(.F(n=320,df=7)=0.07, p>0.05) סובסידיה עקיפה

על השכר מספר הסיבוב מובהקות השפעת: 5 טבלה

n IDS DS

Wage p t SE Coef. p t SE Coef.

320 0.801 0.28- 0.636 0.166- 0.336 1.03- 0.377 0.39- Period

320 0.000 14.6 4.417 64.504 0.000 8.88 6.276 55.715 Cons

בהמשך נבדק האם ישנו שוני בשכר ששולם בין המפגשים השונים. הבדיקה התבצעה

(.4-ו 2ומפגשים 3-ו 1ה )מפגשים הראשית בין כל שני מפגשים אשר סדר התנאים בהם היה ז

לאחר מכן, על מנת לבדוק האם לסדר התנאים הייתה השפעה על השכר, חוברו הנתונים של

באחד מהצמדים )למעשה הוחלפו סדר התנאים וג מפגשים אשר היו בסדר זהה והוחלףכל ז

שני הנתונים של עשרת הסיבובים בשלב הראשון עם הנתונים של עשרת הסיבובים בשלב ה

ניתוח השפעת סדר התנאים על השכר כך שיהיה ניתן לבצע את ההשוואה. (4-ו 2במפגשים

, 6כפי שניתן לראות בטבלה מספר בוצע גם על כל עשרים הסיבובים וגם על כל תנאי בנפרד.

בוצעו התקבלו תוצאות לא מובהקות, אך המקדמים, ובעיקר שלושת הבדיקות שבכל אמנם

גבוהים. הינם 4-ל 2בבדיקה בין מפגש

11

מובהקות השפעת מספר המפגש על השכר: 6 טבלה

n P>|t| t SE Coef. Wage

1 Vs. 3

320 0.697 0.43- 5.808 2.487- Session

320 0.002 10.72 5.903 63.3 Cons

4Vs. 2

320 0.263 1.37- 7.488 10.293- Session

320 0.006 7.15 9.845 70.368 Cons

2&4Vs. &31

640 0.646 0.48- 7.086 3.396- Session

640 0.001 5.18 11.922 61.721 Cons

2&4 DSVs. &31

320 0.782 0.29- 7.14 2.056- Session

320 0.006 3.95 13.363 52.75 Cons

2&4 IDSVs. &31

320 0.62 0.25- 9.139 4.737- Session

320 0.002 4.73 14.931 70.693 Cons

הייצורסוג הסובסידיה על בדיקת השפעת .3.2

השערת המחקר השנייה הינה, שכתוצאה מכך שהשכר אותו בוחרים המעסיקים לשלם

העובדים יבחרו לייצר סובסידיה ישירה, דיה עקיפה לעומתלעובדים גבוה יותר בתנאי סובסי

זו בוצעו שני ניתוחים: השערהן את כמות יחידות גבוהה יותר. על מנת לבחו

יותר הוא הניתוח האם מספר היחידות שיוצרו בתנאי סובסידיה והטריוויאלי ראשוןה

, אמנם 7עקיפה היה גבוה יותר מאשר בתנאי סובסידיה ישירה, כפי שניתן לראות בטבלה

נראה כי לסובסידיה עקיפה יש השפעה חיובית על מספר היחידות המיוצרות, אך ההשפעה

(.F(n=640,df=7)=1.9, p>0.05אינה מובהקת )

12

מובהקות השפעת תנאי הסובסידיה על היחידות המיוצרות: 7 טבלה

P>|t| t SE Coef. Units

0.21 1.38 0.439 0.606 IDS

0.017 3.11 0.896 2.784 Cons

העובדים בבואם לבחור את מספר מסתכליםבניתוח השני נבדק מהו השכר עליו

ק השכר לשלושה משתנים שונים: שכר ששולם לעובד היחידות לייצר. על מנת לבחון זאת חול

((Wage( עלות שכר למעסיק ,(E_Wage ( ושכר נטו לעובד (W_Wage. כפי שניתן לראות

,F(n=640,df=7)=105.78, רק המקדם של השכר ששולם לעובד הינו חיובי ומובהק )8בטבלה

p<0.01 .)

רותבחינת מרכיב השכר המשפיע על היחידות המיוצ: 8 טבלה

P>|t| t SE Coef. Units

0.005 4.08 0.012 0.051 Wage

0.261 1.22 0.017 0.02 E_ Wage*

0.261 1.22 0.011 0.013 W_ Wage*

0.651 0.47- 0.412 0.194- Cons

*למעשה, קיים מתאם מלא בין עלות השכר למעסיק והשכר נטו לעובד )השכר ששולם לעובד

.t-ו p( ולכן התקבלו ערכים זהים של 1.5פול הינו העלות השכר למעסיק כ

כמו הבדיקה שנערכה לגבי השכר, גם כאן נבחנה ההשפעה של מספר הסיבוב או

, בתנאי סובסידיה 9ת בטבלה מספר יתן לראונכפי שהמפגש על מספר היחידות המיוצרות.

סידיה (, אך בתנאי סובF(n=320,df=7)=0.6, p>0.05ישירה לא התקבלה השפעה מובהקת )

(.F(n=320,df=7)=13.11, p<0.01, התוצאה מובהקת לחלוטין )עקיפה

מובהקות השפעת מספר הסיבוב על היחידות המיוצרות: 9 טבלה

n IDS DS

Units p t SE Coef. p t SE Coef.

320 0.009 3.62- 0.035 0.128- 0.464 0.77- 0.052 0.04- Period

320 0.000 9.49 0.495 4.706 0.003 4.35 0.924 4.021 Cons

13

ניתן לראות כי גם הפעם לא התקבלה אף תוצאה מובהקת כאשר 10בטבלה מספר

אותם בדיקות על אותם נתונים נערכונבחנה השפעת מספר המפגש על היחידות המיוצרות )

. יש לציין כי אמנם כל התוצאות שהתקבלו אינן מובהקות אך בסעיף הקודם(שתוארו

.ותלמספר היחידות המיוצר סגבוהים ביח היובחלק מהמקרים שהתקבלו המקדמים

היחידות המיוצרותמובהקות השפעת מספר המפגש על : 10 טבלה

n P>|t| t SE Coef. Units

1 Vs. 3

320 0.869 0.18 0.523 0.093 Session

320 0.01 5.88 0.543 3.193 Cons

4Vs. 2

320 0.17 1.8- 1.051 1.887- Session

320 0.029 3.94 1.735 6.8375 Cons

2&4Vs. &31

640 0.488 0.73 0.853 0.625 Session

640 0.055 2.3 1.2 2.756 Cons

2&4 DSVs. &31

320 0.278 1.18 1.005 1.181 Session

320 0.304 1.11 1.459 1.618 Cons

2&4 IDSVs. &31

320 0.939 0.08 0.864 0.068 Session

320 0.02 2.99 1.301 3.893 Cons

סוג הסובסידיה על הרווחה הכלכליתבדיקת השפעת .3.3

עקיפה תביא לרווחה כלכלית גבוה יותר. הההשערה השלישית הינה שמדיניות סובסידי

למעשה השערה זו מתחלקת לשניים: מדיניות סובסידיה עקיפה תביא לתוצר גבוה יותר

שנבחנו כבר ובנוסף, עלות הסבסוד תהיה נמוכה יותר. למעשה שתי ההשערות הראשונות

הראו כי אכן גם השערה זו מתקיימת, אך מכיוון שהתוצאות שהתקבלו אינן מובהקות,

נבדקה השערה זו ישירות.

14

עלות הסבסוד -צורך לחשב שני משתנים חדשיםן את השערה זו עלה העל מנת לבחו

(Sub Cost) - משתנה זה הינו עלות הסובסידיה ששולמה לכל זוג של מעסיק ועובד. עלות

הינו חלוקת עלות הסבסוד במספר היחידות שיוצרו בפועל.משתנה זה - (Unit Costיחידה )

מובהקות השפעת תנאי הסובסידיה על עלות הסבסוד: 11 טבלה

n P>|t| t SE Coef.

Sub_Cost

640 0.064 2.2- 1.653 3.636- IDS

640 0.000 9.24 3.082 28.469 Cons

Unit_Cost

640 0.008 3.66- 0.965 3.529- IDS

640 0.000 7.5 2.164 16.222 Cons

עלות הסבסוד בתנאי סובסידיה עקיפה הייתה , 11כפי שניתן לראות מטבלה מספר

גם כאשר ,(. כזכורF(n=640,df=7)=4.84, p>0.05נמוכה יותר, אך התוצאות לא מובהקות )

היחידות לא התקבלה תוצאה מובהקת. אך נבחנה ההשפעה של תנאי הסובסידיה על כמות

כאשר נבחנה ההשפעה של תנאי הסובסידיה על עלות הסבסוד ליחידה התקבלה תוצאה

מובהקת לכך שבתנאי סובסידיה עקיפה עלות הסבסוד ליחידה נמוכה יותר

(F(n=640,df=7)=13.37, p<0.01.)

מובהקות השפעת מספר הסיבוב על עלות הסבסוד: 12 טבלה

n IDS DS

Sub Cost p t SE Coef. p t SE Coef.

320 0.801 0.26- 0.212 0.055- 0.336 1.03- 0.188 0.195- Period

320 0.000 14.6 1.472 21.501 0.000 8.88 3.138 27.857 Cons

,כאשר נבחנה השפעת מספר הסיבוב על עלות הסבסודניתן לראות ש 12בטבלה מספר

( F(n=320,df=7)=1.03, p>0.05) ישירהובהקות גם בתנאי סובסידיה התקבלו תוצאות לא מ

(.F(n=320,df=7)=0.07, p>0.05וגם בתנאי סובסידיה עקיפה )

15

מובהקות השפעת מספר המפגש על עלות הסבסוד: 13 טבלה

n P>|t| t SE Coef. Sub Cost

1 Vs. 3

320 0.853 0.2- 2.482 0.499- Session

320 0.002 9.92 2.486 24.665 Cons

4Vs. 2

320 0.292 1.28- 2.974 3.797- Session

320 0.006 7.16 3.916 28.059 Cons

2&4Vs. &31

640 0.664 0.45- 2.876 1.303- Session

640 0.001 5.06 4.93 24.969 Cons

2&4 DSVs. &31

320 0.782 0.29- 3.57 1.028- Session

320 0.006 3.95 6.681 26.375 Cons

2&4 IDSVs. &31

320 0.62 0.52- 3.046 1.579- Session

320 0.002 4.73 4.977 23.564 Cons

, שגם כאשר נבחנו ההבדלים בין המפגשים השונים, לא 13ניתן לראות בטבלה מספר

התוצאות אינן מובהקות התקבלה אף תוצאה מובהקת. יש לציין שגם כאן נראה שלמרות ש

גבוה יחסית. 4-ל 2נראה שהמקדם בבדיקה שנערכה בין מפגש

סוג הסובסידיה על ציפיות השכרבדיקת השפעת .3.4

על מנת לנסות להבין את השפעת תנאי הסובסידיה על היחידות אותם בוחרים

ה העובדים לייצר, נערכה השוואה בין ציפיות השכר של העובדים בתנאי סובסידיה ישיר

עקיפה לעומת השכר בפועל ששולם בכל אחד מהתנאים. מכיוון שההנחה הלתנאי סובסידי

היא שהתוצאות מושפעות גם מהשכר ששולם בפועל, ההשוואה נערכה גם לגבי כל עשרים

הסיבובים )למעשה כל עשרה סיבובים בכל תנאי( וגם לגבי שלושת הסיבובים הראשונים בכל

.14ת בטבלה מספר תנאי. את התוצאות ניתן לראו

16

בחינת ציפיות השכר לעומת השכר בפועל: 14 טבלה

3 Rounds 20 Rounds

n p t SE Coef. n p t SE Coef.

Wage

96 0.047 2.41 6.777 16.333 640 0.012 3.36 4.146 13.921 IDS

96 0.004 4.17 7.725 32.187 640 0.000 13.84 3.588 49.665 Cons

W_E_Wage

96 0.181 1.48 7.061 10.479 640 0.015 3.22 3.767 12.118 IDS

96 0.002 4.96 9.098 45.166 640 0.000 9.23 5.058 46.696 Cons

כפי שניתן לראות מהתוצאות, ציפיות השכר בתנאי סובסידיה עקיפה היו גבוהות יותר

(. אך ביחס F(n=640,df=7)=10.35, p<0.05ידיה ישירה בצורה מובהקת )מאשר בתנאי סובס

לשכר בפועל שהיה גם כן גבוה יותר בצורה מובהקת בתנאי סובסידיה עקיפה

(F(n=640,df=7)=11.27, p<0.05 .ציפיות השכר היו נמוכות ,)

כאשר בוצעה הבדיקה לגבי שלושת הסיבובים הראשונים בלבד התקבל הבדל

(, אולם הבדל זה 1.8לעומת 5.85-יותר בין ציפיות השכר לשכר בפועל )הבדל של כמשמעותי

מכיוון שרק התוצאות שהתקבלו לגבי השכר בפועל מובהקות. מובהק לא

17

דיון .4

סקירת הממצאים ודיון .4.1

ניות ימטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם ישנו היבט מעשי מבחינת מד

יש לציין כי מחקר זה לא בא לבחון את קיומו של האפקט, .חילופי המתנותכלכלית לאפקט

הינה נרחבת וחלקה הוצג בפרק הראשון של עבודה חילופי המתנות תהספרות סביב תיאוריי

זו.

-ההיבט המעשי נבחן לגבי שתי השיטות הבסיסיות להענקת סובסידיה בשוק העבודה

סובסידיה עקיפה )הממשלה סובסידיה ישירה )המדינה מעבירה כסף ישירות לעובדים( ו

ההבדל בין שתי שיטות אלו נבחן משתתפת עם המעסיק בחלק מעלות שכרו של העובד(.

במחקר זה בכמה מישורים, כאשר כל אחד מהם היווה למעשה את אחת משאלות המחקר:

את הסובסידיה לעובדים? האם העובדים יגלגלוהאם בתנאי סובסידיה עקיפה המעסיקים

בחרו לייצר כמות יחידות גדולה יותר עבור המעסיקים? האם עלות הסובסידיה לממשלה י

תהיה נמוכה יותר? והאם ציפיות השכר של העובדים תואמות את השכר בפועל?.

העיקריות אכן המחקר השערותבהתבוננות על כלל תוצאות המחקר, נראה כי שתי

סך הרווחה הכלכלית בתנאי ים ודהמעסיקים אכן מגלגלים את השכר לעוב -מתקיימות

סובסידיה עקיפה גבוה יותר. בהמשך הפרק נדון בכלל התוצאות שהתקבלו ותוארו בפרק

המחקר תוך התחשבות במגבלות המחקר ומתן דגש שערותהקודם, נבחן את התאמתם לה

לתוצאות אשר לא תאמו את הנחות המחקר.

המעסיקים יבחרו לשלם שכר ההשערה הראשונה הייתה כי בתנאי סובסידיה עקיפה

גבוה יותר לעובדים. קיומה של השערה זו היה הכרחי על מנת לבחון את השפעתו של אפקט

שהמעסיקים מעניקים מתנה, שהרי תשלום השכר הגבוה הינו למעשה החילופי המתנות

לעובדים.

המעסיקים בחרו לשלם שכר מניתוח התוצאות עלה כי תחת תנאי סובסידיה עקיפה

מהשכר אותו בחרו לשלם תחת )בצורה מובהקת( 28%-בממוצע, שכר הגבוה בכ 63.587-כ של

, מעבר לעובדה שהן בחשיבותןלמעשה, תוצאות אלו כפולות (.49.666תנאי סובסידיה ישירה )

ובכך אפשרו לנו לבחון את השפעת הראו כי המעסיקים מגלגלים את הסובסידיה לעובדים

אות גם הראו כי המעסיקים שומרים חלק מסוים מהסובסידיה התוצ ,חילופי המתנותאפקט

לעצמם.

18

אחוזים בתנאי סובסידיה 28-בכ רקהעובדה כי השכר ששולם לעובדים היה גבוה

עקיפה, הביאה לכך שסך השכר נטו לעובד היה נמוך יותר בתנאי סובסידיה עקיפה. למעשה,

מאשר בתנאי 17%-יה גבוהה יותר בכ( ה74.499השכר נטו לעובד בתנאי סובסידיה ישירה )

בנקודה זו חשוב לציין כי סובסידיה בשוק העבודה הינה למעשה מדיניות סובסידיה ישירה.

, ולכן, כאשר ממשלה שוקלת את עובדים ענייםרווחה שמטרתה לשפר את רמת החיים של

יעילותהדרכי הענקת הסובסידיה מה שעומד לנגד עיניה אינה דווקא הרווחה הכללית או

הכלכלית, אלא רווחת העובדים.

כתוצאה מהשכר הגבוה יותר הייתה שבתנאי סובסידיה עקיפה, הההשערה השניי

למעשה, .להם על ידי המעסיקים, יבחרו העובדים לייצר כמות גבוה יותר של יחידותששולם

זו השערה. המתנות יעבוד רק תחת תנאי סובסידיה עקיפה אפקט חילופיההשערה היא כי

האם תחת תנאי סובסידיה עקיפה בחרו העובדים לייצר כמות גדולה נבחנה בשני אופנים:

יותר של יחידות ומהו מרכיב השכר עליו מסתכלים העובדים בבואם לבחור את כמות

היחידות שברצונם לייצר.

( 3.39מהתוצאות עלה כי אמנם בתנאי סובסידיה עקיפה כמות היחידות שיוצרה )

(, אך התוצאה שהתקבלה אינה 2.784מאשר בתנאי סובסידיה ישירה ) 22%-בכ ההייתה גבוה

מובהקת. יתכן שחוסר המובהקות נובע מכמות קטנה של נבדקים וכן מהעובדה שערכי

היחידות המיוצרות נמוך יחסית.

בשונה מהתוצאות שהתקבלו לגבי מספר היחידות המיוצרות, כאשר נבחן מרכיב השכר

היחידות המיוצרות, התקבלה תוצאה מובהקת לכך שהשכר שמשלם אשר משפיע על מספר

תוצאה זו המעסיק לעובד הוא השכר הקובע ולא עלות השכר למעסיק או השכר נטו לעובד.

מחזקת את הטענה כי אכן חוסר המובהקות שהתקבל לגבי מספר היחידות המיוצרות נובע

ממגבלות הניסוי.

ובסידיה עקיפה עלות הסובסידיה תהיה ההשערה השלישית הייתה שתחת תנאי ס

נמוכה יותר וסך הרווחה הכלכלית תהיה גדולה יותר. השערה זו כאמור היא תולדה של שתי

ההשערות הקודמות.

-יותר בכ הכה נמותהמהתוצאות עלה כי עלות הסבסוד תחת תנאי סובסידיה עקיפה הי

, אך גם כאן התוצאה שהתקבלה מעלות הסבסוד תחת תנאי סובסידיה ישירה (11%-כ) 3.636

אך מובהקת 5%יש לציין כי התוצאה אינה מובהקת ברמת מובהקות של אינה מובהקת.

.10%ברמת מובהקות של

19

לגבי הגידול במספר היחידות המיוצרות או הקיטון בעלות שהתקבלו אמנם התוצאות

לוב של מובהקות, אך כאשר בחנו את השי יוההסובסידיה תחת תנאי סובסידיה עקיפה לא

השתיים התקבלו תוצאות מובהקות לחלוטין. מהתוצאות עולה כי תחת תנאי סובסידיה

מעלות הסובסידיה 22%-נמוכה בכהייתה (12.693) עקיפה, עלות הסובסידיה ליחידה מיוצרת

(. 16.222ליחידה תחת תנאי סובסידיה ישירה )

תחת תנאי סובסידיה יש לציין כי במידה והיינו מעבירים את עלות הסבסוד שנחסכה

( בשכר נטו לעובד 7.383) 9%-פער משמעותי של כ( עדיין היה נשאר 3.529עקיפה לעובדים )

היה לעומת זאת, ניתן תחת תנאי זה לעומת השכר נטו לעובד בתנאי סובסידיה ישירה.

להעלות את שיעור הסובסידיה העקיפה כך שהעובדים יגיעו לרמת שכר זהה, עלות

כמות היחידות , אך יתה עוברת את עלות הסובסידיה בתנאי סובסידיה ישירההיהסובסידיה

גם שביעות הרצון של העובדים. גבוהה יותר באופן משמעותי ובהתאם המיוצרות הייתה

ההשערה האחרונה שנבחנה הייתה האם ציפיות השכר תחת תנאי סובסידיה עקיפה

, וכן, האם פער הציפיות היה ה ישירהגבוהות יותר ביחס לציפיות השכר תחת תנאי סובסידי

או נמוך יותר ביחס לפער השכר בפועל. כאשר ההנחה הייתה שהעובדים יצפו לקבל שכר גבוה

גבוה יותר אך השכר בפועל יהיה אפילו גבוה מהציפיות )מה שיוביל לגידול בכמות היחידות

המיוצרת(.

( היו 58.814השכר ) מהתוצאות עולה כי אכן תחת תנאי סובסידיה עקיפה ציפיות

(. 46.696( לעומת ציפיות השכר תחת תנאי סובסידיה ישירה )12.118) 26%-גבוהות יותר בכ

(. נראה כי אכן הפרש הציפיות היה נמוך 13.921) 28%-כאשר ההפרש בשכר בפועל עמד על כ

מהפרש השכר בפועל אך לא בצורה משמעותית.

ובדים מתאימות את עצמן לשכר בפועל, שכר של העמכיוון שההנחה היא כי ציפיות ה

נערכה אותה בדיקה לגבי שלושת הסיבובים הראשונים בכל תנאי בלבד. מהתוצאות עלו

( היו 55.645הפעם הפרשים משמעותיים יותר. ציפיות השכר תחת תנאי סובסידיה עקיפה )

ת זאת (, לעומ45.166( מאשר תחת תנאי סובסידיה ישירה )10.479) 23%-גבוהות יותר בכ

( עמד 32.187( לתנאי סובסידיה ישירה )48.52הפרש השכר בפועל בין תנאי סובסידיה עקיפה )

(. יש לציין כי מכיוון שצמצמנו משמעותית את מספר התצפיות, התוצאות 16.333) 51%-על כ

שהתקבלו אינן מובהקות.

20

נוספות על מעבר לבדיקות שנערכו על מנת לבחון את השערות המחקר, נערכו בדיקות

מנת לבחון את הנתונים שנאספו. נבדק האם היו הבדלים בין המפגשים השונים בדגש על

השפעה של סדר התנאים בניסוי על המשתנים השונים. בנוסף נבדק האם היו שינויים

במשתנים השונים לאורך זמן.

מהתוצאות עלה כי השכר לא השתנה לאורך זמן, המקדמים שהתקבלו היו נמוכים

ד ולא מובהקים. גם לגבי הבדל בשכר בין המפגשים השונים לא התקבלו הבדלים מאו

האחד הוא -מובהקים, אך יש לציין שני מקדמים שהתקבלו למרות חוסר המובהקות שלהם

היה ( 60.075) 4, נראה כי השכר ששולם לעובדים במפגש 4למפגש 2ההבדל בשכר בין מפגש

(. השני הוא ההבדל בשכר 70.368) 2לעובדים במפגש ( מהשכר ששולם 10.293) 15%-נמוך בכ

, נראה כי במפגשים בהם סדר התנאים היה סובסידיה 4-ו 2ומפגשים 3-ו 1בין מפגשים

( לעומת המפגשים 4.737) 7%-( השכר ירד בכ65.956ישירה ולאחר מכן סובסידיה עקיפה )

(. 70.693בהם הסדר היה הפוך )

שכאשר הסדר היה סובסידיה ישירה ולאחר מכן את ההשפעה הזו ניתן לזקוף לכך

לשלם שכר נמוך בחלק הראשן של הניסוי ולכן כאשר התרגלוסובסידיה עקיפה, המעסיקים

או לחילופין בדיוק להפך, כאשר החלו לקבל סובסידיה עקיפה הגידול בשכר היה נמוך יותר.

לשלם שכר התרגלום הסדר היה סובסידיה עקיפה ולאחר מכן סובסידיה ישירה, המעסיקי

גבוהה ולכן הקיטון בשכר היה קטן יותר כאשר הסובסידיה הפכה לישירה.

כאשר נערכו אותן הבדיקות על כמות היחידות המיוצרת, התקבלו מספר תוצאות בלתי

צפויות. נראה כי תחת תנאי סובסידיה עקיפה, לארוך זמן יש ירידה מובהקת בכמות היחידות

, שוב התקבלו המפגשים השוניםנוסף, כאשר נבדקו ההבדלים בין (. וב-0.128המיוצרת )

. 4-ו 2מקדמים לא מובהקים אך עם ערכים גבוהים יחסית בבדיקה שנערכה לגבי מפגשים

( בכמות היחידות המיוצרת.1.887) 27%-ישנו הפרש של כ, 4-ל 2נראה כי בהשוואה בין מפגש

, אך לגבי הירידה בכמות המיוצרת 4-ו 2לא ברור מדוע שוב עולים הבדלים בין מפגשים

לארוך זמן תחת תנאי סובסידיה עקיפה, יתכן וניתן להסביר את התופעה בכך שהעובדים

במשך הזמן מפנימים את העובדה כי רק שני שליש מהשכר שמשולם להם מגיע מהמעסיקים

עצמם ולכן מקטינים את התפוקה.

וד, גם כאן לא התקבלו תוצאות הבדיקות האחרונות שנערכו היו לגבי עלות הסבס

( 13%-, כ3.797מובהקות באף אחד מהבדיקות שנערכו. אך שוב התקבל מקדם גבוהה יחסית )

. 4למפגש 2כאשר נבחן ההבדל בעלות הסבסוד בין מפגש

21

ביקורת ומחקרי המשך .4.2

-יקורות שעולות מניתוח התוצאות וממהלך הניסוינראה כי ראוי להתייחס למספר ב

מכיוון שכל המפגשים שנערכו כללו מתן סובסידיה )ישירה או עקיפה( ולא ראשית,

נערכו מפגשים בהם חלקו הראשון של הניסוי היה ללא סובסידיה, לא ניתן לבצע השוואה בין

הגידול בתוצר או בשכר נטו לעובד כתוצאה מהפעלת סובסידיה ישירה לעומת סובסידיה

ן התוצאה הסופית תחת כל תנאי, אך כאשר באים עקיפה. אמנם ניתן היה לבצע השוואה בי

.אפסלבחון את ההשפעה של כל אחד מהתנאים רצוי לבצע אותה אל מול מצב ה

בנוסף, רצוי היה לבחון כיצד משפיעה סובסידיה עקיפה כאשר העובדים לא מודעים

. עולה השאלה האם גם כאשר העובדים לא מודעים הלכך שהמעסיקים מקבלים סובסידי

וד המעסיקים בוחרים להעביר אותו אל העובדים וכן האם מכיוון שהעובדים לא לסבס

את המעסיקים בצורה משמעותית יותר. מתגמליםמודעים לסבסוד הם

נבדקים מכיוון 32-נבדקים אך בפועל מדובר ב 64לגבי התוצאות, הניסוי נערך על

הנבדקים גם חולקו בנוסף, ועל המעסיקים באופן נפרד.שההסתכלות היא על העובדים

נוצרקבוצות בלתי תלויות של נבדקים. כתוצאה מכך 8היו בניסוי ללקבוצות כך שבסך הכו

קושי בקבלת תוצאות מובהקות, הן לגבי תוצאות רצויות והן לגבי תוצאות לא רצויות.

סיכום .4.3

מטרת המחקר הייתה לבחון האם סובסידיה עקיפה בשוק העבודה תביא לרווחה

. מתוצאות חילופי המתנותבוה יותר מאשר סובסידיה ישירה כתוצאה מאפקט חברתית ג

המחקר עולה כי המעסיקים אכן בוחרים לשלם שכר גבוה יותר לעובדים כאשר הם מקבלים

את המעסיקים בכך שמייצרים כמות יחידות גדולה מתגמליםסובסידיה עקיפה והעובדים

ר, מצליחים להגיע לתפוקה גבוה יותר ובכך התוצאה הסופית היא שבעלות נמוכה יותיותר.

מביאים לרווחה כלכלית גבוה יותר.

מהמחקר עולה כי העובדים בוחרים לייצר כמות יחידות גבוה יותר, מה שמראה על כך

לסגור את פער השכר הזה על מנת. שהתועלת שלהם גבוה יותר, אך השכר שלהם נמוך יותר

עלות זה שיעור הסובסידיה העקיפה, באופן תניתן להעלות אולהביא לרמת שכר זהה

תוצר יהיה גבוה יותר ההסבסוד תהיה גבוהה יותר, אך בתמורה העובדים יהיו מרוצים יותר ו

למעשה, אם מתחשבים בכלל המשתנים: עלות הסבסוד, רמת השכר, בצורה משמעוית.

תועלת העובדים ורמת התוצר, נראה כי ישנו יתרון משמעותי לסבסוד עקיף.

22

נספחים .5

הוראות לנבדק .5.1

יםלנבדק נחיות כלליותה

)ההוראות כתובות בלשון זכר ומתייחסות לשני המינים(

ותודה על הסכמתך להשתתף בניסוי. שלום רב,

םנא לכבות מכשירים סלולאריי

עם הנבדקים האחרים. אין לדבר זה חשוב מאוד: מרגע

קבל.במהלך הניסוי תוכל לצבור נקודות בהתאם להחלטות שת

שקל 1נקודות = 45הנקודות תומרנה לכסף ביחס של

בסיום הניסוי נא להמתין במקומך עד שנקרא לך לקבלת התשלום.

בעוד רגע נחלק את ההוראות לניסוי ונקרא אותם בקול. אם יש לך שאלות, נא המתן לסוף

אליך ויענה לך בפרטיות. שהקראת ההוראות, ואז הצבע, והנסיין ייג

ול שאלות בקול רם.נא לא לשא

מהלך הניסוי

הניסוי מתחלק לשני שלבים ובכל שלב יתקיימו עשרה סיבובים.

מעסיקים ועובדים )חלוקה זאת תהיה אקראית ותישאר -בתחילת הניסוי תחולקו לשתי קבוצות

לאורך כל שלבי הניסוי(.

, ד ומעסיקמעוב)בצורה אקראית(, כאשר כל זוג מורכב תחולקו מחדש לזוגותבכל סיבוב

( , אותו הוא ישלם לעובד. 30על המעסיק יהיה לקבוע שכר )שכר המינימום הוא

לאחר מכן העובד יבחר את מספר היחידות אותן הוא מייצר עבור המעסיק.

עלות ייצור היחידות נופלת על העובד, כפי שיוסבר בהמשך.

23

:ו )לקרוא משמאל לימין(הינ בכל סיבוב הרווח של כל מעסיק

: ווהרווח של העובד הינ

יחידות כאשר עלות הייצור לעובד הינה: 10ל 1העובד יכול לייצר בין

(2אלו היו ההוראות בשלב 4-ו 2)בסשנים 1הוראות שלב

י, תתקיים התוספת הבאה:בנוסף, במהלך השלב הראשון של הניסו

33.3%על כל שכר שהמעסיק יבחר לשלם אנחנו ניתן לו החזר של

נקודות 10 ניתן לו החזר שלנקודות, אנחנו 30לדוגמה: אם המעסיק יבחר לשלם שכר של

נקודות. 20 לבסך הכו שהמעסיק ישלםכך

נקודות 40 ניתן לו החזר שלנקודות, אנחנו 120 אם המעסיק יבחר לשלם שכר של

נקודות. 80 לבסך הכו שהמעסיק ישלםכך

(1אלו היו ההוראות בשלב 4-ו 2)בסשנים 2הוראות שלב

(:1סיבובים ( יחול השינוי הבא )במקום התוספת של שלב 10 החל מהסיבוב הבא ) ובמשך

50%על כל שכר שהמעסיק יבחר לשלם אנחנו ניתן לעובד תוספת של

, נקודות 15 ניתן לעובד תוספת שלנקודות, אנחנו 30חר לשלם שכר של לדוגמה: אם המעסיק יב

נקודות. 45 לבסך הכו שהעובד יקבלכך

,נקודות 40 ניתן לעובד תוספת שלנקודות, אנחנו 80 אם המעסיק יבחר לשלם שכר של

נקודות. 120 לבסך הכו שהעובד יקבלכך

10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מספר יחידות

20 16 13 10 8 6 4 2 1 0 עלות ייצור

+ - = *מספר יחידות10 שכר ששילם לעובד 120 רווח

עלות הייצור - שכר שקיבל = רווח

24

מסכים .5.2

עובד מעסיק

1מסך 1מסך

2 מסך 2 מסך

3 מסך 3 מסך

ש סובסידיה במעסיק כשי -הופיע רק בתנאי הרלוונטי( 3במסך 2)שורה -Italicהמשפטים ב*

.למעסיק ובעובד כשיש סובסידיה לעובד

מה מספר היחידות שאתה מצפה

שהעובד ייצר? אם תצדק תקבל

נקודות 3תוספת של

? לקבלמהו השכר אותו אתה מצפה

נקודות. 6אם תצדק תקבל

מה מספר היחידות שתייצר אם תקבל

שכר זה?

לשלםאותו אתה מעוניין מהו השכר

לעובד?

העובד נשאל מה השכר שהוא מצפה

. מה לדעתך הוא ענה? אם לקבל

נקודות 3פת של תצדק תקבל תוס

XX :השכר אותו קיבלת הוא

ונך לייצר?מספר היחידות שברצמהו

XX :בסיבוב זה בחרת לשלם שכר

XX*0.33קיבלת החזר של:

מספר היחידות שהעובד בחר לייצר:

YY

{6או 3או 0כותייך קיבלת: }על הער

XYXY: זה הוא הרווח שלך בסיבוב

XXהשכר שקיבלת הוא:

XX*0.5קיבלת השלמה לשכר של:

YYמספר היחידות שבחרת לייצר הוא:

{6או 0על צפיות השכר קיבלת:}

YXYXהרווח שלך בסיבוב זה הוא:

25

נהשאלות הב .5.3

מה הרווח של כל 5והעובד ישקיע מאמץ של 50מידה והמעסיק יבחר לתת שכר של ב (1

אחד

46עובד 70מעסיק (א

45עובד 120מעסיק (ב

45עובד 100מעסיק (ג

46עובד 120מעסיק (ד

מה הרווח של כל 3אמץ של והעובד ישקיע מ 100מעסיק יבחר לתת שכר של ידה והבמ (2

אחד

100עובד 20מעסיק (א

80עובד 70מעסיק (ב

98עובד 50מעסיק (ג

50עובד 100מעסיק (ד

מה הרווח של כל 10והעובד ישקיע מאמץ של 220ידה והמעסיק יבחר לתת שכר של במ (3

אחד

210עובד 0מעסיק (א

220עובד 100מעסיק (ב

200עובד 0מעסיק (ג

210עובד 120מעסיק (ד

מה הרווח של כל 8והעובד ישקיע מאמץ של 30ה והמעסיק יבחר לתת שכר של במיד (4

אחד

30עובד 120מעסיק (א

17עובד 120מעסיק (ב

17עובד 170מעסיק (ג

30עובד 170מעסיק (ד

26

ביבליוגרפיה .6

Akerlof, George A. (1982). Labor contracts as partial gift exchange, The Quarterly Journal of Economics 97(4): 543–569.

Besley, Timothy and Coate, Stephen (1995). The design of income maintenance programmes, The Review of Economic Studies 62(2): 187–221.

Blumkin, Tomer, Ruffle, Bradley J and Ganun, Yosef (2012). Are income and consumption taxes ever really equivalent? evidence from a real-effort experiment with real goods, European Economic Review 56(6): 1200–1219.

Borck, Rainald, Engelmann, Dirk, Müller, Wieland and Normann, Hans-Theo (2002). Tax liability-side equivalence in experimental posted-offer markets, Southern Economic Journal pp. 672–682.

Charness, Gary (2004). Attribution and reciprocity in an experimental labor market, Journal of Labor Economics 22(3): 665–688.

Chetty, Raj, Looney, Adam and Kroft, Kory (2009). Salience and taxation: Theory and evidence, The American Economic Review 99(4): 1145–1177.

Eissa, Nada and Hoynes, Hilary (2011). Redistribution and tax expenditures: The earned income tax credit, National Tax Journal 64(2 Part 2): 689–730.

Fehr, Ernst, Kirchler, Erich, Weichbold, Andreas and Gächter, Simon (1998). When social norms overpower competition: Gift exchange in experimental labor markets, Journal of Labor Economics 16(2): 324.

Fehr, Ernst, Kirchsteiger, Georg and Riedl, Arno (1993). Does fairness prevent market clearing? an experimental investigation, The Quarterly Journal of Economics 108(2): 437–459.

Feldman, Naomi E and Katušcák, Peter (2009). Effects of predictable tax

liability variation on household labor income, CERGE-EI Working Paper Series (454). Feldman, Naomi and Ruffle, Bradley (2012). The impact of tax exclusive and inclusive prices on demand, FEDS working paper 2012-50.

Finkelstein, Amy (2009). E-ZTax: tax salience and tax rates, The Quarterly Journal of Economics 124(3): 969–1010.

Gneezy, Uri and List, John A (2006). Putting behavioral economics to work:

Testing for gift exchange in labor markets using field experiments, Econometrica 74(5): 1365–1384.

27

Kerschbamer, Rudolf and Kirchsteiger, Georg (2000). Theoretically robust but empirically invalid? an experimental investigation into tax equivalence, Economic Theory 16(3): 719–734.

Kube, Sebastian, Marechal, Michel Andre and Puppe, Clemens (2012). The

currency of reciprocity: Gift exchange in the workplace, American Economic Review 102(4): 1644–62.

Kube, Sebastian, Maréchal, Michel André and Puppe, Clemens (2013). Do

wage cuts damage work morale? evidence from a natural field experiment, Journal of the European Economic Association 11(4): 853–870. Liebman, Jeffrey B and Zeckhauser, Richard J (2004). Schmeduling, Unpublished mimeo. Available at .

McCaffery, Edward J and Baron, Jonathan (2006). Isolation effects and the neglect of indirect effects of fiscal policies, Journal of Behavioral Decision Making 19(4): 289–302.

Mirrlees, James A (1971). An exploration in the theory of optimum income taxation, The review of economic studies 38(2): 175–208.

Riedl, Arno and Tyran, Jean-Robert (2005). Tax liability side equivalence in

gift-exchange labor markets, Journal of Public Economics 89(11): 2369–2382.

Ruffle, Bradley J (2005). Tax and subsidy incidence equivalence theories: Experimental evidence from competitive markets, Journal of Public Economics 89(8): 1519–1542.

Saez, Emmanuel (2002). Optimal income transfer programs: intensive versus extensive labor supply responses, The Quarterly Journal of Economics 117(3): 1039–1073.

Sausgruber, Rupert and Tyran, Jean-Robert (2005). Testing the mill

hypothesis of fiscal illusion, Public Choice 122(1-2): 39–68.

Tax Policy Center (2013). Tax facts on historical EITC, http://www.taxpolicycenter.org/taxfacts/Content/PDF/eitc_recipients.pdf, Washington, DC.

Abstract

The study presented here investigates the gift exchange effect implications

on labor market subsidy policies and in particular- test whether the effect leads

to a higher Social Welfare under indirect subsidy policy compared to a direct

subsidy.

The question "Do employees choose a higher level of effort when they feel

they received a fair wage?” Has already been answered by previous studies. The

purpose of this study is to see whether employers who receive an indirect

subsidy, pay higher wages to the employees, leading them to invest higher effort

levels due to the fact that they feel they received fair wages. On the other hand,

when the subsidy is granted directly to employees, employees feel that the

wages paid to them by the employers is not fair and don’t take into account the

direct subsidy paid to them. In fact the question is what is the wage component

employees look at when they examine whether or not the wage is fair. Does the

fact that the government paid part of the fair wages, means that employees do

not reward their employers, since they look only at the wage cost to the

employers and as a result the level of effort invested in indirect subsidy will be

the same as direct subsidy. Or do employees look at the total wage paid to them

by employers therefor when indirect subsidy is granted, the employees feel they

received fair wages and invest greater effort.

Sixty-four students of various faculties of Ben-Gurion University (BGU)

participated in an experiment tasting how subsidy policies affect the wage level

and productivity. The subjects were divided to employers who choose the wage

level, and employees who choose the number of units to produce. During the

experiment the subsidy conditions changed from direct to indirect or vice versa.

An analysis of the results indicates that despite the fact that under indirect

subsidy policy the employee net wage was lower, the workers chose to produce

a larger quantity of units. In fact according to the study assumptions, an indirect

subsidy policy lead to a higher level of product at a lower subsidy cost.

BEN- GURION UNIVERSITY OF THE NEGEV

THE FACULTY OF HUMANITIES AND SOCIAL SCIENCES

DEPARTMENT OF ECONONICS

A look at the gift exchange theory in connection with labor market

subsidy policy

Which subsidy is economically more effective: direct or indirect

THESIS SUBMITTED IN PARTIAL FULFILLMENT OF THE REQUIREMENTS FOR THE

MASTER OF ARTS DEGREE

Haim Pinhas

Under the supervision of: Ro'i Zultan, Ph.D.

Signature of student: ______________________ Date: ____________

Signature of supervisor: ____________________ Date: ____________

Signature of chairperson of the

Committee for graduate studies: _____________ Date: ____________

October 2015

BEN- GURION UNIVERSITY OF THE NEGEV

THE FACULTY OF HUMANITIES AND SOCIAL SCIENCES

DEPARTMENT OF ECONONICS

A look at the gift exchange theory in connection with labor market

subsidy policy

Which subsidy is economically more effective: direct or indirect

THESIS SUBMITTED IN PARTIAL FULFILLMENT OF THE REQUIREMENTS FOR THE

MASTER OF ARTS DEGREE

Haim Pinhas

Under the supervision of: Ro'i Zultan, Ph.D.

October 2015